כיצד הסדרנו את הכניסה לחיון גדול של בניין משרדים, מנענו פקקים ואיפשרנו למערכת ה LPR לפעול ביעילות
מהות העבודה: הסדרת אזור כניסת רכבים לחניון של במיין משרדים.
מיקום העבודה: השרון.
משך העבודה: יום עבודה.
המקום בו בוצעה העבודה הנו בניין משרדים באיזור התעשיה באחת מערי השרון. החניון מונה כ 200 מקומות חניה וקיימים בו מערכת בקרה LPR עם מחסום תריס, נתיב כניסה ונתיב יציאה. במסגרת העבודה נתבקשנו ע"י חברת הניהול האחראית על המבנה, להסדיר את איזור הכניסה והיציאה של כלי הרכב מהחניון תוך שימת דגש על קלות התמצאות לנהגים משני צידי המחסום.
ראשית היה עלינו לסמן בצורה ברורה לנהגים מהו נתיב הכניסה הנכון לחניון ומהו נתיב היציאה. בנוסף, לאור מספר מקרים בהם נהגים השתחלו לחניון דרך נתיב היציאה, ביקשה חברת הניהול האחראית על הנכס, לאכוף את כיוון הנסיעה בנתיב היציאה ליציאת רכבים בלבד.
התקנת שילוט ותימרור:
במטרה לסמן באופן ברור ובולט את נתיב הכניסה לחניון ונתיב היציאה ממנו הוצבו תמרורים כמפורט. תמרורי אין כניסה (402 מלוח התמרורים) בשני צידי הנתיב [1]. בנוסף הוצב תמרור 214 "עבור את המקום המסומן מצידו הימני" [3] על אי התנועה שבין הנתיבים על מנת לכוון את הנהגים המגיעים מחוץ לחניון אל הנתיב הנכון לצורך כניסה לחניון.
אכיפת נסיעה בכיוון יציאה בלבד בנתיב היציאה
על מנת למנוע מקרים של כניסה לחניון דרך נתיב היציאה, מבלי לשלם ומבלי שהכניסה תירשם במערכת, הוצב מחסום דוקרנים חד כיווני על נתיב היציאה מהחניון [4]. מחסום זה ימנע נסיעת כלי רכב אל תוך החניון; רכב שינסה לעלות עליהם בכיוון הלא נכון (כניסה לחניון) יפונצ'ר ע"י הדוקרנים.
המרחק משפת הכביש אל המחסום הנו כ 25 מטר והיתה התלבטות היכן להתקין את מחסום הדוקרנים. האם נכון יותר להציב אותו רחוק משפת הכביש וקרוב למחסום או לחילופין קרוב לשפת הכביש. הוחלט כי הדוקרנים ימוקמו בקצה נתיב היציאה במרחק של כ 3 מ' משפת הכביש. הנימוק להחלטה היה למנוע מצב בו רכב מנסה להכנס חניון דרך נתיב היציאה, ונוסע כ 20 מטר לפני שהוא מבחין במחסום הדוקרנים. בסיטואציה כזו עלולים להיות מאחורי הרכב הטועה עוד 2-3 כלי רכב אחרים שנסעו בעקבותיו, מה שעלול להוביל לפקק.
בנוסף לכך, יותר הגיוני כי שילוט האזהרה יוצב בסמוך למחסום הדוקרנים ואין הגיון להכניס את השילוט לעומק נתיב היציאה ולהרחיקו מהכביש שכן אז נהגים לא יוכלו לראותו ונאבד את האפקטיביות של השילוט.
היות שמחסום הדוקרנים הותקן קרוב לשפת הכביש, עלה חשש כי נהגים יעקפו את מחסום הדוקרנים; יכנסו דרך נתיב הכניסה אך לאחר כ 5 מטר ועוד לפני שהם מגיעים לשער, יעלו על אי התנועה הנמוך ויעברו לנתיב היציאה, דרכו יכנסו לחניון מבלי לשלם.
כדי למנוע את המצב שתואר, הותקנו עמודים גמישים [2] על אי התנועה באופן המונע מעבר כלי רכב בין נתיב הכניסה והיציאה. בין העמודים הותקנה שרשרת פלסטיק 8 מ"מ אדום לבן שמטרתה למנוע מעבר הולכי רגל וכן לשפר את הנראות של ההפרדה שיצרנו במקום.
הסדר תנועה דומה אך ללא מחסום דוקרנים, הותקן בחלקו הפנימי של החניון, לפני המחסום. איזור זה אינו נראה בתמונה.
בלימת רכבים לפני מצלמת ה LPR
בכל חניון בו מופעל מרכת LPR יש ליצור מצב בו למצלמה יש אפשרות לקרוא את מספר הרכב של כלי הרכב הנכנסים והיוצאים מהחניון. לצורך כך נהוג להתקין פס האטה הבולם את הרכב במקום אליו מכוונת המצלמה כדי לתת לה שהות להתמקד על המספר, לצלמו ולזהותו בצורה טובה.
בחניון בו בוצעה עבודה זו הותקנו פסי האטה לפני מצלמות ה LPR בכניסה וביציאה. התמונה צולמה לפני התקנת הפס ועל כן אינו נראה בה. כן ניתן לראות את מצלמת ה LPR של איזור הכניסה.
מניעת חסימת נתיב הכניסה לחניון ע"י משאיות ספקים
מימין לנתיב הכניסה לחניון נמצאת אחת מרחבות כיבוי האש של המבנה. על אף שילוט שקיים במקום, ספקים רבים המגיעים למקום נוהגים לחנות ברחבה זו למרות שעליה להשאר פנויה לרכב כיבוי אש בשעת שריפה. בנוסף, הרחבה צמודה לנתיב הכניסה לחניון ורכב גדול החונה בה יפריע לתנועת כלי הרכב הנכנסים לחניון.
הוחלט כי הרחבה תחסם ע"י שימוש בעמודים נשלפים מברזל שימנעו את כניסת הבלתי מורשית של אותם רכבי ספקים. עמוד זה נעול עם מנעול המונע את הסרת העמוד. במקרה חירום של שריפה, השומר במקום מצוייד במפתח ויכול לפתוח את המנעולים ולשחרר את העמודים. לאחר הסרת העמוד יכול רכב כיבוי להכנס לרחבה לצורך עבודות כיבוי.
על מנת להוזיל את עלויות העבודה בוצע שילוב של 4 עמודים נשלפים ו- 3 עמודים נייחים מברזל שעלותם נמוכה יותר. כל העמודים בקוטר 6 צול, צבועים בצבע אחיד (RAL 7042) ומספקים מראה אחיד ואסתטי.